"סימני הפיסוק של מעצבת!.."
סימני הפיסוק של מעצבת!
הם מעצבנים אותנו כי עוד לא מצאו דרך לשלב אותם בשם של קובץ. אנחנו משתגעות כשהם מתעקשים להיעמד בתחילת השורה, ונושמות לרווחה אם רק גילינו שהתוכנה הייתה על אנגלית...
אנחנו מנסות לחפש פונט שהם לא נראים בו מוגזמים מדי, ומשתמשות בהם בהודעות ללקוחות או בקבוצה כשאין לנו כוח לחפש אימוג'י 😊.
בואי נכיר אותם מהתחלה:
! (סימן קריאה)
מתי משתמשים? כשאת צריכה מסר חזק שיבטא רעיון בצורה מדויקת, או כשמישהו מנסה להרתיע ולהלחיץ אותך (במסגרת קמפיין נגד סוכר?).
ברגעים יפים: כשאת באמת רוצה להחמיא לקולגה שיצא לה מטורף!!!!!!!!1!!!!!1
ברגעי משבר: כשהתוכנה לא נפתחת באמצע הלילה (דווקא ביום שאחרי הדד-ליין...) ואת שולחת הודעה לכל מי שערה בנוסח: "הצילוווו!"
? (סימן שאלה)
השאלות של הלקוחה: "מה המחיר?", "למה צריך כל כך הרבה שאלות בבריף?", ובסוף: "למה הלוגו לא מבטא מספיק את הייחודיות שלי?"
השאלות שלך לעצמך: כשאת מנסה להבין מה קהל היעד או ערכי המותג (והיא שואלת מה זה בכלל), או כשאת מנסה להיזכר איך עושים את האפקט ההוא שראית במצגת לפני חמש שנים.
?! (סימן תמיהה)
היא באמת חושבת שהעבודה שלי כוללת שירותי פסיכולוגיה וייעוץ לעת צורך?!
היא באמת חושבת שלערוך קליפ מהסרטות זה פשוט להכניס הכל למיקסר וללחוץ על הפעל?!
באמת השעה כבר ארבע לפנות בוקר?!
ובנימה אופטימית: באמת זו אני שעיצבתי את הדבר היפהפה הזה?!
"" (ציטוט)
פניני הלקוחות: "אמרו לי שאת לוקחת מחירים זולים", "בת דודה שלי אמרה שזה מדי חיוור", "שכנה של סבתא שלי מבינה בעיצוב והיא אמרה שזה עמוס מדי".
והתגוננות משפטית: "בטוח זה היה בחוזה שאין יותר מ-3 סבבי תיקונים?" או "בטוח זו אני שהכתבתי לך את כל המלל הארוך הזה?"
: (נקודתיים)
הטופס המוכר: השורות הריקות שאת צריכה להשלים בתחילת כל פרויקט מחדש – צבעים: קונספט: שפה עיצובית:
הפרוספקט: הפתיח לפירוט של כל החלומות והאשליות.
הדרמה: הרעד הזה בידיים כשאת כותבת שהמחיר הוא: ____
והכיף: השמחה כשאת מגלה שאת השורה של "דד-ליין:" בחוזה, הלקוח השאיר ריקה.
- (מקף)
בריף סוג של תקציר שמסביר מה הולכים לראות בשטח לפני שמתחילים לעבוד.
קונספט הרעיון הכללי שמכתיב את כל כיוון העיצוב.
התפקיד הלא רשמי: למרות שאף אחד לא מינה אותך להיות מתרגמת מ"עיצובית" לעברית, את עושה את זה בהצלחה מרובה.
... (שלוש נקודות)
כשברח לך ההמשך של שם הפונט.
כשאת מקווה שה-AI יבין לבד מה דמיינת בלי שתצטרכי להקליד מלל ארוך מדי.
התרגום המעשי: כשאת מנסה להבין מה זה "יותר נקי..." (טוב, נוריד אלמנט אחד, נבהיר קצת את הרקע, נקטין את הכותרת – עד שהיא תגיד שזה נורא חיוור).
כשאת מקווה שעוד כמה אנשים בקהילה מזדהים איתך...
, (פסיק)
שרשרת הדרישות הבלתי אפשרית: "תעשי את זה בצבעי סגול, שחור, כתום, טורקיז וצהוב", או "סגנון: וינטג', מודרני, צועק, קו נקי".
הגדרת התפקיד המתרחבת: "תעצבי לוגו, תנסחי מודעה, תעצבי אותה, שתהיה חזקה, מושכת, יצירתית, יפה, אלגנטית, מקצועית".
תמרור אזהרה: אם את לא תדעי לשים נקודה (ראי ערך הבא), אף אחד לא יעשה את זה במקומך.
. (נקודה)
הניצחון הקטן: השמחה הגדולה כשאת שולחת פרטים להעברה בנקאית + קובץ "סופי_סופי_הכי_מעודכן_אחרון.pdf".
הצבת גבולות: הרגע הזה שאת מצליחה פשוט להציב עובדה: "זה ידרוש תשלום נוסף." "לא משלבים בלוגו יותר משני צבעים." "אני מבינה שזה מה שרצית, אבל אני חושבת שזה פחות מתאים."
ורק את יודעת אילו מחיאות כפיים מגיעות לך.